מדריך לגידול ילד, תקשורת מקרבת והלב הנבון
כל המילים שאני מנסה לכתוב על כמה אושר צרוף יש במציאת ספר שבא לך עליו מתגמדות לעומת פעימת הלב הקופצת לנוכח עמוד שדרה ספרי כזה או אחר שקורא לך, פשוטו כמשמעו, שתאחזי בו ותקחי אותו איתך למיטה. בכליל היו לנו שלושה שבועות (ויום) ואת הספרייה של תמי ועודד שהתפרסה על כמה מדפים בכל מיני מקומות בביתם הקסום. את ספריית המסעית הזנחתי, ברשותה, והשארתי במקומה עם כבודה, כי היא באה איתי לכל מקום ואילו את הספרים של תמי ועודד אין לי הזדמנות לקרוא בכל יום. אספתי אלי מקבץ מרשים וקראתי, די באטרף, אני לא קראנית מהירה אבל זמני היה קצוב.
מדריך לגידול ילד אנחנו לא קוראים את אותם ספרים, הערימה של הצד שלי שונה בדרך כלל מהותית מהצד שלו. אצלי נערמים ספרי חינוך, נשיות, טבע ופנטזיה אצלו ספרי פרוזה, מתח, ריאליזם אקטואלי לא יודעת איך לקרוא לזה דברי הימים והעולם. אז לפעמים יוצא שיש פתאום ספר ששניינו קוראים וזה נורא כיף, כי אפשר לשמוע איך זה נקרא ומובן מן הצד השני של המיטה. מיתולוגית זה התחיל בטיול המשותף הקצר להודו אחרי שהתחתנו. בדיוק יצא הארי פוטר 7 ועדיין לא תורגם, מצאנו אותו במיין בזאר והגדלנו לעשות, כיוון שבכל זאת קצב קריאתנו שונה ובאנגלית בכלל - לאחר שניר עבר את האמצע חילקנו את הספר לשניים כך שיכולתי במקביל להתחיל. לאחר שסיימנו הדבוק הדבקנו אותו ומכרנו אותו חזרה לחנות ספרים יד2 אי שם בהודו הטיולית. הפעם לא קרענו בכל זאת הייתי באמצע ספר אחר... אבל שוב קראנו יחדיו ספר אחד. אם יש משהו שניר לא אוהב זה מדריכים לאיך לחיות ובטח איך להיות בהריון ואיך ללדת ואיך לגדל ילדים. אבל מדריך לגידול ילד מתעתע בשמו ומתכתב עם אחת ההשפעות הספרותיות הארכאיות שהגיבור בוחר להביא בספר ציטוטים ממנה. את הספר כתב אלדר גלאור הגר בכליל ולכן לקרוא אותו בכליל כ"מקומית זמנית" היתה חוויה רב רבדית. אלדר מציג רקמה יפהפיה של יחסי אב ובנו עם פיתוחים עדינים מעניינים באזורי ההתחבטויות הגידוליות של אבא נוכח. ההתנגשויות של ההורים עם הסובב אותם מובאות בצורה דיווחית מונוטונית כמעט כמו המוסיקה של עמיר לב, חבר של גלאור ותושב כליל בעצמו. כמו מדריך טבע או ספר מסע, הרגשות נתלים על התמונה ולא נשפכים מהדף. האידיאולוגיות של ההורים, אלו המגובשות ואלו שלא, נפגשות באידיאולוגיות של האנשים שסביבם, תושבי הכפר האקולוגי עם מוזריות מחשבתם העמידה, המופגנת, הלפעמים מקובעת, בלהיות שונים-מיוחדים-אלטרנטיביים-אקולוגיים-טבעיים. מודדת גבולות עם מחשבתם של התושבים הדרוזים-מוסלמים-נוצרים בכפרים הסובבים את הכפר האקולוגי, ועם מחשבתם של אנשי הכתיבה והאמנות מתל אביב, מפסטיבל עכו ועוד. במפגשים האלו ובדו שיח מול בנו נכתב מדריך גידול ילד, שהוא מדריך גידול אב, שהוא פשוט ספר 'לך לךָ בעקבות האהבה שלך את ילדך, תהיה נוכח בחייו ובטבע שלך, בטבע שסובב אותך, בבלבול ובך'. אמיל, שמו של הילד בספר, הוא שמו של הילד של ז'אן ז'אק רוסו, דמיוני או אמיתי לא לגמרי ברור, שעליו ביסס את המסה הגדולה שכתב על חינוך ילדים מתישהו במאה ה-18. כשקפצתי להסתפר אצל ספרולה בקיבוץ כברי ולבקר גמד סיני משכבר הימים, נתקלתי בספר הזה אצלם בספרייה. ולמרות שלא השאלתי, רק עצרתי לעיין, זה סגר איזו פינונת אמילית חינוכית שפשוט אומרת לי: המשיכי בדרכך, אל תפחדי לחפש ולעיתים לא למצוא, הקשיבי ללב, התשובות נמצאות בפנים. לפעמים הן נשמעות בבירור לפעמים קצת במעורפל. הקשיבי.
אז גרנו בכליל כמעט חודש ואי אפשר למצות אותה או להבין אותה היטב, או לענות על איך היינו אם היינו כלילים. אבל דרך הספר "נפגשנו" עם כל מיני סוגי אנשי כליל ויכולנו לדמות לעצמנו את מה שנרגיש ומה שנחשוב עליהם ומה שיחשבו עלינו ואת כל הסיפורים האלו שיכלו אולי לקרות אם היינו נפגשים עם כל האנשים המוזכרים שם בסיפור. להסתכל על הדמויות שהיינו יכולים להיות בתוך הספר, עם שיפוט מוסווה, גלוי או בכלל ללא, פשוט פשוטים כאלו - ההורים שיצאו לטייל במשאית עם שלושה ילדים בשביל למצוא את מקומם בעולם. תודה אלדר גלאור.
נמסטה הרבה פעמים יוצא שכשקוראים כמה ספרים ביחד או בסמוך מרגישים שהם מדברים על אותו דבר או מצטטים זה את זה ואיכשהו מוסרים לך את אותו המסר עד שבא לך כבר להגיד OK הבנתי הבנתי. הספר המעשי מאוד של תקשורת מקרבת והספר 'הלב הנבון' על תרגול דרכים בודיהסטיות כאילו נולדו מאותו מחצבת ספרים וכשקראתי אותם בסמוך בהקו לי אותם קווים זוהרים, חוטים מקשרים. את הלב הנבון לא הספקתי לסיים, תמי ועודד חזרו והשארתי את הספר למקומו טרום הרמת העוגן של המסעית. אבל המשכתי להחזיק בקצות החוט שמזכירים לי להקשיב לעצמי, להרגיע. מזכירים לי שכולם באיזה עניין עם עצמם אני לא המשוגעת היחידה. שלכולנו מגיע חסד ושיסתכלו עלינו בחיבה יתרה ושנרגיש אהובים ואלוהיים. אני משתדלת לזכור את זה במפגש ולהגדיל את המפגשיות מבלי לראות בה רק אותי. אלא גם.
ועוד אחד שבשבילי הוא המקור כי קראתי אותו פעם ובשנה האחרונה הוא הגיע אלי שוב מחבר:
נמסטה! פוסט על כליל תמונות מכליל