השתגענו
תגידי, אני אומרת לעצמי, השתגעת על כל המוח? איך תשרדי עכשיו כל כך הרבה זמן בלי המקלחת של הבוקר. אני חושבת שבעצם רק הטייל הראשי פה ידע עד עתה (ועכשיו גם אתם) שאני לא מסוגלת לתפקד בלי מקלחת הבוקר שלי. שהימים המעטים בהם לא התקלחתי בבוקר בתשע השנים האחרונות נגיד, ניתנים לספירה על אצבעות גופי.. והם בדרך כלל מדורגים בתחתית סולם הימים המוצלחים של חיי.
כמו שלחלקנו קשה לתפקד לפני הקפה, ככה אם אני לא מתקלחת בבוקר רוב הסיכויים שיהיה יום דרעק ואם לא ממש דרעק אז קצת דרעק. ועולות השאלות, איך הייתי פעם בטיולים בעולם שורדת את זה ואין לי מושג, אני לא זוכרת ואני בטח כבר לא כמו פעם אז האנלוגיה מיותרת.
אז יוצאים למזרח, לטיול של כך וכך כמה שיקח
בלי מקלחות בוקר מובטחות מראש (גוועלד!), עם שלושה ילדים שלפחות שני שליש מהם יסבלו מגעגועים עזים עד נוראיים לאוסף הלגו שלהם. ושליש נוסף יצמיח שיניים ומערכת החיסון שלו תצטרך להחשף למיקרוביוטה טרופית. עם ציוד משפחתי שרק שניים סוחבים והגב שלהם זה כבר לא מה שהיה פעם, גם הירך.. בעצם כל צד ימין. אז בלי כל הפיזיותרפיסטים, מדקרים, אוסתיאופטים, מטפלים וכל ארסנל הרופאים שאנחנו מתחזקים בכדי שהגוף שלנו יצלח את העשור הרביעי לחייו בשלום, בלי סבים סבתות דודים דודות שאפשר לזרוק עליהם ילד עד שלושה ילדים ולהכין קפה + שתי נשימות עמוקות לפני ששוב צוללים ללופ, בלי זה. עם הרבה תקווה שהכל יהיה בסדר.
למה דווקא עכשיו?
כי (זה הולך להיות ארוך, תתישבו) כי חלמנו על זה מהטיול הראשון שלנו יחד לפני עשור באוטובוס מקרטע בבולגריה ומאז אנחנו רק מחכים לתזמון הראשון להתחיל במסע. כי סיימנו לעת עתה לייצר ילדים והקטנה לא צריכה לשלם כרטיס טיסה (כמעט) אז זה חוסך לנו משהו כמו 2500$ (הערכה גסה) שזה משהו כמו חודש-חודש וחצי טיול (הערכה גסה). כי הגדול בכיתה ב' ואנחנו עדיין יודעים את החומר במתמטיקה בשלב זה והוא עדיין מסכים לטייל עם ההורים. כי לשמגג הראשי, ילד הסנדביץ' שלנו, צפויות עתה שנתיים בגן חובה שזה... אם יורשה לי... קצת חוזר על עצמו (Don't you think?) כי אם אני ממשיכה בדרכי אני מן הסתם אצטרך להכניס את הקטנה למסגרת ועוד לא בא לי, ולהמשיך בעבודה המצויינת שלי אבל התקופה הזו שבה אני עובדת עם ילד על הציצי היצירתיות שלי לא מרקיעה שחקים וזה לא לטובתי ולא לטובת העבודה אז עיתוי מעולה להעביר את השרביט אחרי ארבע שני מהנות ולהתחיל במשהו חדש ומוצף רעיונות לאחר טיול בעולם. כן, אני יכולה גם להתפטר ולהיות איתה בבית... טוב, לא בא לי. כי אחרי חמש שנים באותה חברה ניר הרגיש שהוא יכול שלא יאשרו לו חל"ת, אבל אישרו וזה מעולה לנו שהוא יוכל לחזור לעבודה שהוא אוהב. כי אנחנו גרים מעל ההורים שלי כרגע, מה שמאפשר לנו לעזוב לתקופה מבלי להשכיר, לשכור, לאחסן, לנעול, לדאוג .. אנחנו כן משתדלים להשאיר נקי (לפי אמות המידה שלנו). cause we are not getting younger כי אנחנו בדיוק עכשיו זקוקים לזמן הזה שאין בו יומיום ואין בו משבת לשבת ויש בו הרבה השראה מהרבה אנשים עם הרבה סיפורי חיים בשביל לקבל רעיונות על מהלכי חיינו הבאים, כמו איפה גרים בהמשך, ובמה עובדים ובכלל לרענן את תיבת הערכים שלנו שעל פיה אנחנו מחנכים את הדור הבא. כי עם איך שהמדינה מתנהלת בשנים האחרונות עדיף כמה שיותר בזריזות, ויפה שעה אחת קודם, להתאמן על חיי נדודים. אז תחזיקו לנו אצבעות, אנחנו יוצאים אל הלא נודע, אל הלך תדע אם זה טוב או רע שם בלא נודע