גואקסיומות
אפשר לחוש את זה במאוורר, פתאום מגיע אליו רק חצי חשמל ופתאום כל החשמל מגיע בבוחטה ומעיף אותך ופתאום שוב חצי חשמל והכנפיים נעות בעצלות. בגואה החשמל הוא גל.
כשיש חשמל
כי לפעמים אין
וזה רומנטי.
אלא אם זה בהנקה להרדמה בחדר ושתינו מזיעות ותוך כדי זיעה אני מתפללת מאוד לאל החשמל ההודי שיחזיר לנו את החשמל למאוורר, אפילו חצי חשמל זה טוב, או רבע חשמל, אקח כל מה שיתן רק שיזיז לי קצת את האוויר. מתפללת אליו אפילו יותר חזק משאני מתפללת לאל ה-wifi.
אל ה-Wifi מספק את הרשתות החינמיות לגולשי הגסטהאוסי
ם והמסעדות, שומר על כולנו שנשאר מחוברים לחיים עצמם או יותר נכון מנותקים מהם כמה שניתן. כשאנחנו בים אין רשתות אלחוטיות רק רשתות דיג וציפורים דורסות חגות מעליהן. עבודת הקודש מתרחשת אחת לשעה שעתיים, בחדר או לאחר שהזמנו את האוכל. לוחצים להתחבר ומתפללים שיעבוד. לא תמיד אל ה-wifi זמין ולכן לא תמיד מתאפשר חיבור ומקישים שוב ושוב. מתנתקים ומתחברים, מוחקים סיסמה ומחדשים, מנסים את כל הזבחים הידועים לנו, לעיתים אפילו מעלים קורבן אדם והולכים לבקש ריסטארט לראוטר רחמנא לצלן. ואז מתרחש חיבור, 17 הודעות וואטסאפ, 8 אימיילים אני על זה אני על זה.
הפסקת חשמל
רומנטי
אל החשמל מתאושש מחזיר חשמל, יש wifi מעולה פתאום. שאריות וואטסאפ ממקודם, תמונות לבלוג, מסנג'ר בפייסבוק. אני על זה אני על זה.
החבר'ה בריספשן הלכו לישון וכיבו איתם את הראוטר.
רומנטי.
במקלחת שלנו אינטרפוץ מורכב. ברז ימין בגובה מטר מהרצפה מוציא זרם חם בהתחלה ואז מתקרר. לצידו ברז בגובה מטר מהרצפה מוציא מים קרירים ולעיתים הם הופכים לחמים מאוד (אחרי שבוע שאנחנו שם גילינו שזה הברז שמחובר לדוד השמש). מעליהם ברז טוש שמוציא מים קרים... אבל יש זרם סביר ובחוץ סביב 30 מעלות. מנסים שילובים של כל הברזים זה עם זה וזה עם האחר ובסוף הבנים מעדיפים בכלל להתקלח עם טוש הבידה.
ותמר בגיגית החמימה של שטיפת הרגליים
4 מקלחות ממוצע ביום + שטיפת רגליים + החלפות בגדים בלילה נכנסים למיטה ומתכרבלים עם החול שבסדין.
אנחנו מזמינים veg קארי הילדים מזמינים שניצל. אנחנו ב-navratan korma והילדים שניצל. אנחנו מאלאי כופתה. הילדים שניצל. אנחנו צ'יקן נודלס. הילדים שניצל. אנחנו צ'יקן טיקא מסאלה הילדים שניצל. אנחנו אורז ביריאני. הילדים שניצל. אנחנו מסאלה דוסה. הילדים שניצל. ובכן מה נהיה עם האוסטרים פה בהודו?
ותמר התגלתה כלא בררנית באוכל בכלל: ציצי בטעם ים, ציצי בטעם חול עם תוספות, ציצי מוקפץ בריקשה ועם התיבול שהיא מוסיפה: ציצי בטעם קטשופ, ציצי בפירורי לחם ופפריקה. וגם נטורל זה סבבה. הילדה זורמת.
אם מתוך עצלות או מתוך התחשבות בהסתגלויות משפחתיות מתונות לשינויים, אנחנו יושבים באותה מסעדה כל יום לארוחה אחת לפחות... והחבר שלנו שיווא (שמו של המלצר) מספק לנו תירוץ נוסף להגיע כי הוא חייכן במיוחד ויש לו סבלנות לילדים שמתעקשים להתאמן עליו באנגלית ובכלל יש לו סבלנות לילדים שלנו ספיציפית.
ושם, כבר שבועיים כמעט, מתנגנת אותה רשמיעה (כשיש חשמל) ואני יודעת שהיא בלופ כי מידי שעה לערך נשמע השיר It's just an illusion בגרסת בוסה נובה נעימה המחדישה את להיט ה-80s ל-90s. ואני תוהה אם מנסים פה בגואה לרמוז לי משהו.
האם עכשיו אני חיה לי באשליות, אשליות שאנחנו יכולים כמשפחה לקום, לעזוב ולנדוד לנו בעולם החופשי. לגדל ילדים שמאמינים באדם, שמאמינים שהם אזרחי העולם. הם החיים בארץ הם אשליה, אשליה של שלולית בוץ שכל פעם מבעבע בה משהו אחר וגורם לכולנו, יצורים דו חיים, לשקוע ולצוף לסירוגין באינסוף מאבקים בלי להתעורר ולתת את דעתנו על החיים עצמם? או שהכל זה אשליה וזהו, צריך לצוף עם זה ולסתום את האף כשגל גדול במיוחד שוטף אותך (רגע רגע, לא לשכוח להרים את הילדה מעל הגל, מה היא אשמה שאתם רוצים להיות בעמוקים).
Searching for a destiny that's mine There's another place another time Touching many hearts along the way yeah Hoping that I'll never have to say
It's just an illusion, illusion, illusion
Follow your emotions anywhere Is it really magic in the air Never let your feelings get you down Open up your eyes and look around
It's just an illusion, illusion, illusion
