I follow rivers
יש לנו מטרות גדולות כאלו.. עיקרי מסע, שאלות שברומו המנחות אותנו לבחור לעשות כך, או אחרת, לתכנן איפה נהיה ולמה אנחנו מקדישים ימים מסויימים, לבחור לא להתעצבן על הזוג.ה כשהיא עושה משהו לא במקום כי אנחנו מבינים שזה בא בהלימה עם השאלה הגדולה יותר. או כן להתעצבן, מה שבוחרים. אבל כשיורדים לרמת הדקות, השעות, לזמן היומיומי השאלות נשארות למעלה והחיים משכשכים למטה ובכדי שיהיה "מה לעשות" לפעמים אני שמה מטרות מומצאות כאלו שבחיבור מצטבר שלהן הן יסתדרו כחתיכה בפאזל. אולי. אולי ישארו סתמיות ולמי אכפת. בעין מטרה ברורה ומיידית, בעין סיבה למהר, אנחנו בוחרים להלך בעקבות טיפות מים שנקוו במקוות לתקוות או לבריכות של ברכה לגוף ולנפש סדוקת השמש שלנו. עין חרדלית עין טמיר הר אגר עין כובס עין ערבות עין ליאור אין כנרת (סתם סתם יש עדיין כנרת) עין עלמין, בניאס, מאגר עורבים חמים, כנרת מהצד השני (מה שיותר עמוק יותר כחול), עין שוקו כמה פעמים... וזוהי רק ההתחלהלהלה. בעין עיסוקים, בימי החול, אנחנו מוצאים עצמנו בעין מפריע, טובלים, רוחצים, משיבים נפש והכל לעצמנו כי עין אף אחד וכל הטיפה שלנו. לזה הרגע. מעין חלום והתגשמותו.
הירח מדבר עם המים וטיפות המים עם הירח, ירח חדש של ראש השנה מתחיל במהלכו האיטי והיסודי אל המרכז של עצמו. בתחילת מסענו כמעט ולא היה זמן להסתכל בו ואז כשיצאנו אל השטח הוא חזר להופיע לי, יודע שאני יודעת, שאני מסתכלת בו מרחוק, מדברת איתו, שולחת איתו שלום למי שמקשיב, למי ששם לב לשקיעות, לירחים, לחלופת הימים הנוראה הנוראים הנורא מהממים בחיותם האלו. כמה מחזורי ירח כבר עברתי? אני סופרת לאחור ומאבדת לפעמים את הסיפור, נראה שבערך ארבעה ירחים התמלאו והתרוקנו, המים שבגוף גאו ושפלו והנה בא עוד אחד. בימי התשובה של אחרי ראש השנה עלינו עם שאלותינו לגולן. אנחנו לא מזרזים את התשובות להגיע, מבחינתנו שיגיעו בזמנן, אין לחץ על עשרת הימים האלו דווקא. במסע כזה הזמן מתמתח אחרת ויום הכיפורים מאבד את מקומו כפסק זמן ייחודי ומובלט של הר שאיפות לקבלת קבלה ותשובה, פשוט עוד יום שקט שהולכים בו אל המעין בָּגְִדִיקָטָן. בירח דק חיוך טיפסנו אל הצפון וחנינו ביער אודם הקסום. העצים עמדו שם במין שמחה נטועה ואהבה קדומה, בהקשבה לעיזים ולפרות המטפחים את תספורתם בקו אחיד, בשקט של הערפל הלבן החורפי בו הם מתכסים בלילה. להקות תנים יללו, זאב הרים קרא, חזירי בר עקבו אחרי קליפותינו ומחזור הירח הזמין את הדם. האדמה האדומה של הר אודם שאבה ממני את מתנת החודש. חבקתי את העץ הקרוב אלי בתודה והקלה להתמלא ולהתרוקן ולהתחיל כל פעם מחדש. התכרבלנו בצעיפים וסוודרים באקלים הארקטי של אוֹדֵם, הודוֹ של החרמון מעצים אותנו ומנשב בנו תזכורות חורפיות, כולנו באופוריה פתאומית לבשנו את ארוכינו וחלמנו על פוך. בהמשך גמענו את הדרך דרומה למבוא חמה ושוב השלנו קליפות באקלים הסמי-טרופי של דְרוֹמָרָמָה. עוד בטרם פתחנו הרמפה כבר הפכנו למרכז מבקרים, תחנת חובה על הדרך מהמאמי-יד שניה לפיצריה של יום שלישי (שעברה לשני בגלל הכיפורים), לפלאפל של שישי, לפארק החבלים שחנינו בו. היה נוח בצורה בלתי אמינה ומלא מפגשים ומלא שאלות ומלא סיפורים שסיפרנו שוב ושוב בכיף שלנו.
הירח מתמלא ומתמלא בעצמו, הרגשות והזכרונות מתמלאים בי. כמו צועדת בעקבותיו של ילד המביט בנוף ילדותו, מתרגשת מהחמה השוקעת במבוא, צל הרים מעל טיפת ענק כסופה מרוקעת שפעם היתה המפלס הלאומי ועכשיו למי אכפת, איים חדשים נוצרים בה והיא רוחקת אל פנימיותה. בליל הכיפור אני מהלכת אל תצפית החושך ורואה את כל האורות הקטנים, טבריה מנצנצת ונשפכת מההר לים, יהלומים על קטיפה שחורה. לפעמים רואה מכוניות נוסעות למרות הכיפור, בצפון יש דת אחרת, או שאין דת, או שכך זה בכל מקום רק שלא תמיד רואים רחוק רואים שקוף, תכלס כמו מהר נבו.
יש לו עוד רק פיסה קטנה להרגשת המלאות כמו בלון אצור געגועים בוהק בשמיים מהדהד בי את האפרת האחרונה שאהבתי את השתקפותה עמוקת המבט צועדת איתי בשדות לא מוכרים נפרדת. ואני הולכת קדימה בעקבותיי בעקבות המים בעקבות הירח בעקבות ההרגשה הזו החיה המפעמת שאולי אפגוש בי כמו שפגשתי אז לגמרי במקרה
I follow rivers - Roni Alter (you better listen to this one it holds the heart like no song does)
Oh I beg you, can I follow? Oh I ask you, why not always? Be the ocean, where I unravel Be my only, be the water where I'm wading
You're my river running high Run deep, run wild
I, I follow, I follow you Deep sea baby, I follow you I, I follow, I follow you Dark doom honey, I follow you
He a message, I'm the runner He the rebel, I'm the daughter waiting for you
You're my river running high Run deep, run wild
I, I follow, I follow you Deep sea baby, I follow you I, I follow, I follow you Dark doom honey, I follow you
תמונות מיער אודם תמונות ממבוא חמה עין תמונות ירח (תצטרכו לצאת לראות). תודה לליעד Golan heights hostel על האירוח, העזרה והפנקייקים בגסטהאוס ובאודם רבתי תודה לשירה וים על האירוח הארוחות וההיכרות עם כולם במבוא חמה