סיליקון קרנה
הבריגו את הפאנלים הסולארים החוצה בזהירות קילפו מעליה את הגג הקצת רעוע ורקוב, ציפו מחדש באהבה רבה והבריגו אליה פח לבן חתיך מלמעלה עליו הרכיבו בניתוק אופנתי ויעיל את הפאנלים הסולארים מחדש. הקיר האחורי של הרמפה גם הוא קולף ושופץ, חור יפה חוררו בו לטובת ארובת הגז שלנו. ניקו לה את המצברים החליפו מים (הידעתם שיש מים של מצברים ויש להחליף אותם?). קילפנו את החלק ברצפה שכבר החליד והפטיר פטריות, קנינו לינולאום יפה וחדש וגזרנו בהתאמה. ניר קנה קרשי בניין חזקים וסדר את המיטה כך שלא תשען במשקלה על מיכלי המים העדינים שלנו אלא תרחף מעל. גם סידר משקופים מעץ לחלונות שיחזיקו את האיטום שמתחת (גם משם נכנסו קצת מים...). שלל מכונאים חפרו בה ופשפשו בקרביה בודקים את הבלמים, הנוריות, החוטים, החיווטים. מתקינים בלם מנוע שלא היה בה, מתקינים חיישנים של ABS שהיא לא יכולה בלעדיהם. שוכחים בין קרביה פלייר שמשמיע הרבה רעש ומהומה רבה על לא דבר הוא נפל באיזה במפר ועשה דפיקות לב לשווא.
גם הרמפה שכבר נזלה לה לא החזיקה את עצמה בנסיעות קיבלה שסתומים חדשים, שהתפוצצו בהזדמנות הראשונה שניסינו את הרמפה ואז ניר נסע שוב למוסך הרמפות להחליף צינורות של... משהו... ואז בא המבול ומים חדרו דרך הדלתות והרמנו הכל מחדש. ניר גרד ממנה שאריות פוליאריתן ספוג והישליכט סיליקון והשליט אותו בכל מקום. בכלל בכל מצב בכל שעה, ניתן למצוא את ניר עם איזה סוג של סיליקון ביד. לכל צרה שלא תבוא. ואז נדלקה הנורה בהכנסה לרברס. וצרות לא מפסיקות להגיע, נורה דולקת ונזילה שאין לדעת מהיכן מגיעה מתנזלת בגשם עז, אבל אנחנו נחושים להמשיך לנוע בתוך שק הצרות המודבק בסיליקון שקנינו לעצמנו ואיזה יופי של חיים אלו. ככה רציתי להיות היפית.
וחברתי לחיי הנוודות נועה ברקת כותבת אזהרת מסעלעוברים לבית גלגלים: אַל תִּכָּנְסוּ לָזֶה אִם אַתֶּם פּוֹחֲדִים. אִם אַתֶּם יוֹרְדִים אוֹ לֹא רוֹצִים לַעֲלוֹת לַגַּלְגַּל הָעֲנָק. לִצְלֹל לְתוֹךְ מָה שֶׁמְּכַנִּים 'הַחַיִּים'. אִם אַתֶּם רוֹעֲדִים, תְּחַזְּקוּ אֶת שְׁרִירֵי הָרַגְלַיִם. תִּמְצְאוּ עֲבוֹדָה, תִּשְׂכְּרוּ דִּירָה, תִּקְּנוּ אַחַת, תִּתְחַתְּנוּ, תִּגְדְּלוּ יְלָדִים, אַחַר כָּךְ אִם תִּרְצוּ לָצֵאת - וְאַתֶּם תִּרְצוּ, אוֹ שֶׁמִּמֵּילָא תֵּצְאוּ, גַּם אִם לֹא תִּרְצוּ - בּוֹאוּ לְבַקֵּר אוֹתָנוּ. נִצְחַק בְּיַחַד עַל חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק, עַל זֶה שֶׁאֵין בֶּאֱמֶת מטריקס, אוֹ שֶׁיֵּשׁ, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה. הָעוֹלָם גֶּשֶׁר צָר מְאֹד מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וּרְחַב יָדַיִם מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. תָּלוּי אֵיךְ נִכְנָסִים, תָּלוּי אֵיךְ יוֹצְאִים. כֻּלָּנוּ פּוֹחֲדִים. בְּעָיוֹת הֵן פִּתְרוֹנוֹת שֶׁכְּבָר לֹא עוֹבְדִים. הַחַיִּים פּוֹתְרִים אֶת הַבְּעָיוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים. כָּל פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם נִשְׁטָפוֹת בַּסּוֹף אֶל הַחוֹף שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַכֹּל אֶפְשָׁרִי. עוד מהחומרים הממכרים שלה תמצאו בבלוג שלה ובמשאית האדומה שנקראת 'הביתה'. מוסיפה עוד משפט חשוב אחד -
"אל תכנסו לזה אם אין לכם ניר שיש לו כאלו ידיים טובות ואהבה לתיקונים ושמחת הפתרונות והבעיות וכזה מחסור ביאוש".
