זורעת זרעים

את תחילתה של לבנת הזרעים אני זוכרת במעורפל. זה היה מזמן ולא מצאתי את הזמן לכתוב מאז, מוזר. הכתיבה על לבנת הזרעים כבר היתה מוכנה עם שירים ומעשיות והתפיידה בתוך החיים. נספגה כמו בייצית שלא הופרתה בתוך הריקמה והושלה. ישנתי ביער ליד מדורה שמזמן כבתה בחיי, החייתי אותה בעדינות רק בשבילי ובשביל הסימליות. ישבתי לידה רק אני. פוחדת מפרות שיאבדו את דרכן וידרכו עלי בלילה ומחזירים שיבהלו איתי סימולטנית וינהמו. בסוף נרדמתי עם האש ומי הקומקום שהתאדו ולא נשאר מהם דבר למקלחת הבוקר. אספתי פתקים ובהם משאלות ושמות שמות וכל מי ומה שבא והולך אלי. בבוקר פגשתי באדמה יבשה מאוד (בכל זאת היה אז סוף אוגוסט) הסתובבתי במרחב המוכר מאוד שחווה את יומי וליילי לא מעט פעמים וטמנתי את הפתקים עם זרעים שהענקתי לאדמה. כי כשזרע נכנס אל האדמה זה עוד אחד מאותם הדברים שמייצרים בה אהבה ואז תנועה ואז עיטוף ואז הזנה ואז פלא הבריאה - נבט. ואני אוהבת לאהוב את האדמה. השקתי את זרעיי שתהיה להם התחלה מבורכת ואני סקרנית עכשיו ללכת לברר מה מצבם כמעט שלושה חודשים אחרי שנטמנו וכמה גשמים. בתוכי ממש מבינה את האחריות של לברוא את זרעי הרעיונות ולהרות אותם בתוכי. הלידות נהיות נוכחות יותר, מחוברות, יודעות ולא מתנצלות. אני שם והחלומות והרעיונות ממריאים לאט. כל פעם קצת. הם כבר נבטים, ילדים בעולם הזה, בעלי חיים משל עצמם ואני תומכת מעודדת אני האמא שלהם. והעולם גם הוא חלק מהדבר, כך שהאחריות והשליטה נחלקות ונישאות גם שם גם כאן גם הרוח הגדולה עושה את הפווו שלה בעיתו.

...Feel the pain

Talk about it

If you're a worried man, then shout about it

Open hearts, feel about it

Open minds, think about it

Everyone, read about it

Everyone, scream about it!Sowing the seeds

Sowing the seeds of love

We're sowing the seeds

Sowing the seeds

Sowing the seeds of loveTime to eat all your words

Swallow your pride

Open your eyes

Time to eat all your words

Swallow your pride

Open your eyes (seeds of love - tears for fears לדעתי מתחילה או ממשיכה לחזור על עצמי עם שירים שכבר הופיעו בפוסטים בעבר... ככה זה הספירלה)